מתקרבת אליהם בפחד וסקרנות

צעד אחר צעד בסקרנות

חוששת, פוחדת, פוחדת להסתכל.

איך במקום בו אני עומדת, משאירה את עקבותיי

המשפחה שלי נלקחה מתוך חיי .

כבר עומדת בפתח לאותם בתנים

המראות קשיים, נשברת מבפנים

מתבוננת באותם מיטות שנראות לי כל כך קטנות

מרגישה את הכאב ואת הכאב שבי בפנים

בוכה, צועקת – למה אלוהים ?

מפעילה את הדמיון, מתארת אותם לידי

לראות לכמה רגעים את הסבל האין סופי

ממשיכה להתקדם לאותן מקלחות

המקלחות שבהם נרצחו המון נפשות

המקלחות בהן נרצחו אלפי אנשים בלי סיבה

רק מפני שהם יהודים,

הלוואי שזה היה סרט, סרט אימה ,

קשה לי לעכל שזה באמת קרה, מציאות איומה,

נזכרת בדברי אימי

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

היה נורא

הסתובבתי סביב עצמי

ולא הבנתי מה קרה,

שש מיליון יהודים עברו בתוכי

ואני לחשתי להם בתפילה ,

מה היה ?

מה קרה ?

הפרח מבור הילדים הסתכל בי ולא אמר תשובה,

בלילה חזרתי למלון ,

מחר יום ראשון, חוזרים לישראל,

עכשיו הבנתי מדוע הפרח אלי הסתכל

צחקו !

אני זועקת !!!

צחקו בכוח על החיים

צחקו כמו שלא צחקתם לעולם, מהמרירות שבאנשים

צחקו צחוק שישרוט בפניו של הרחמים,

צחוק שנס מפחד מהעצבנות שמרחפת בחיים.

תבכו !

תבכו אני פוקדת !!!

כי אנחנו כל כך רגישים ,

תבכו כי יש כאלה שלא בוכים,

תבכו מעט כדי להשקות בחום האהבה את המתים שבאדמה.

תצעקו !

כדי לקרוע את הרקיע שנחפש את אלוהים ,

תצעקו את הצעקה הזאת לעד,

צרחו ועשו שכבר לא יכאב.

צחקו !

צחקו כבר שחכנו איך

פשוט צחקו , אבל לצחוק זה לא פשוט בכלל.

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

אני צחי צלח, חניך תנועת הצופים

חלמתי חלום בלהות,

חלמתי על תנועת נוער שגדלה בתוך הזוועות שהיו,

החברים החליטו לבחור למרוד בכל הזוועות,

חלמתי שאני אנטק צוקרמן ואני מנהיג את האנשים,

פתאום התבלבלתי,

הייתי חושב הרבה לפני הצעדים שהייתי עושה ,

המציאות הייתה שווה זוועות,

ההנחיה הייתה הגאווה של התנועה

אבל הנשק היה אידיאה

הרבה בני נוער בורחים מהמציאות,

קל להם לברוח מאחריות שלהם

הייתי רוצה שכל בן נוער יתרום מעצמו קצת יותר לכלל

וכך מסתיים החלום שלי

לא סולח לא שוכח

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

הופתעתי ליראות שיש שם דשא כלל,

הרגשתי רע,

במיידנק שמענו את הילדה ששרה שיר ערש בפולנית וזה ריגש אותי

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

כמו הביקור במיידנק,

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

בלי סיבה /

המראה הדומה שהחליטו שהוא שונה.

אותן הדמעות שנזלו ושטפו את הרחובות והחליטו שזה שונה יותר.

הדת שלהם שהובילה אותם להאמין באמונה שלמה בדיוק כמו כל דת אחרת שיש לה ספר משלה,

הפכו אותנו לחיות לעבדים,

תרוץ מטופש שהפך אותנו ליצורים שטניים לשונים מכל אדם אחר.

והכול נגמר,

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

גם עכשיו

שיש כבר מים

ניראה שזמן עצר מלכת

וליבי כל כך בוכה

בזמן שהנאצי צחק בקול

רצחו מיליונים ביערות

לקחתי אני גיטרה וסוודר

וניסתי לזכור נשמות

מסע

אני במסע

אחזור

שהבין מה קרה

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

כשהייתי במיידנק הוצפתי ברגשות חזקים,

מסע לפולין קרקוב, ספטמבר 2006

להעריך את החיים/

מסתבר שהפחד הנורא הזה והיחס הנורא שהיה אז ליהודים מורגש אצלי בכל מקום שאנו מגעים אליו,

בעיני המסע הזה הוא סוג של ניצחון,

לפחות יש לי מדינה לחזור אליה ודגל וצבא,

במסע הזה הכל נורא מבלבל,